חיים ראויים במסגרת הגבולות הפלנטריים
מבדיקה בלמעלה מ-150 עולה שאף מדינה לא מספקת רמת חיים נאותה לאזרחיה תוך צריכה בת-קיימא של משאבים. כיצד ניתן להבטיח רמת חיים נאותה לכל העולם מבלי לערער את יציבות המערכת האקולוגית?

העתיד שלנו בעידן האנתרופוקן
במאה האחרונה בני אדם הפכו לכוח המשפיע ביותר על כדור הארץ ויש לכך השלכות נרחבות. סקירת השלכות אלו מעלה את הצורך בשינוי תפיסתי ומערכתי כדי להבטיח עתיד בר קיימא לדורות הבאים

עד כמה אנחנו מעריכים הון טבעי?
היכולת שלנו להבין את התרומה של הטבע לחיינו מוגבלת, ולכן פוגעת ביכולת שלנו לעצב מדיניות יעילה. בחינת המודלים הקיימים והבעיות הטמונות בהן מעלה אפשרויות חדשות להערכת הון טבעי.

רווחת בעלי החיים כחלק מכלכלה סביבתית
בכלכלה בעלי חיים נספרים כמשאבים, כמרכיבים במגוון הביולוגי או כמזון. האם עלינו להתחיל להתייחס לרווחה של בעלי חיים באופן ישיר?

אי שוויון בפליטות פחמן
מי האחראיים לגידול בפליטות הפחמן בעשורים האחרונים? דו"ח חדש מהשנים 2019-1990 עם נתונים חדשים על חלוקת העושר וההכנסה של הפולטים הגדולים מספק תשובה לשאלה זו, והיא אינה מובנת מאליה

הפוליטיקה הקיומית של משבר האקלים
כיצד מתעצבת הפוליטיקה העולמית ביחס למשבר האקלים? ניתוח עדכני טוען שמדובר במאבק בין שתי קבוצות: בעלי נכסים מאיצי אקלים ובעלי נכסים חשופי אקלים. מאזן הכוחות ביניהן מעצב את המציאות.

משקיעות באקלים? בחינת הצהרות מול מעשים
שלוש חברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם - בלאקרוק, ואנגארד וסטייט סטריט - מצהירות שהן פועלות לריסון משבר האקלים. ניתוח מעורבותן בחברות האחריות למרבית הפליטות העולמיות מעלה בכך ספק רב

אי שוויון ומשבר האקלים - המקרה של הוריקן הארווי
משבר האקלים פוגע באוכלוסיות שונות באופן לא שוויוני. אם נבין מי נפגע יותר, איך ולמה, נוכל לתכנן מדיניות אדפטציה ושיקום טובות יותר

האם נמצא הפתרון למשבר האקלים?
"פליטות שליליות" הוא כינוי לתהליכים של סילוק פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, הנחשבים כלי אפשרי בהתמודדות עם משבר האקלים. האם מדובר בפתרון שיציל אותנו או תקוות שווא?

תמריצים כלכליים לשיקום ביצות
היקף שטחי הביצות העולמי נמצא בירידה. מדוע ביצות חשובות לחיינו, מדוע הכלים הקיימים לשימורן ולשיקומן אינם עומדים במבחן התוצאה וכיצד ניתן להתמודד עם בעיה זו בצורה יעילה.

מה יקרה אם תחבורה ציבורית תהיה (כמעט) חינמית?
שורת צעדי מדיניות שהנהיגה גרמניה באביב 2022 כדי להקל על יוקר המחיה כללה סבסוד כמעט מלא של התחבורה הציבורית, וסיפקה לחוקרי תחבורה נתונים של ניסוי התנהגותי כמעט חסר תקדים

מה אפשר ללמוד מהקורונה על הפחתת פליטות מנסיעות?
סקרים שנערכו בבבריטניה ביציאה מהסגרים מראים את הפוטנציאל הרב הטמון בשינוי הרגלים במעבר לעתיד דל פחמן, ומצביעים על האופן בו מדיניות יכולה לתמוך בהרגלים האלה

זניחת הצמיחה הכלכלית כדרך להתמודד עם משבר האקלים
מדיניות האקלים של האו״ם והסכם פריז מבוססים המשך הצמיחה הכלכלית. הנחה זו עלולה להיות מסוכנות. יש המציעים דרך אחרת שתאפשר רמת חיים ורווחה גבוהות תוך הפחתת השימוש באנרגיה ובחומרים.

האם ניתן לחיות ללא צמיחה כלכלית?
תומכי גישת אי-צמיחה חותרים תחת ההנחה כי צמיחה כלכלית היא הכרחית ודוגלים בארגון מחדש של המערכת הכלכלית-פוליטית. כיצד התפתחה גישה חדשנית זו ומהם עקרונותיה המנחים

האם קפיטליזם באמת הוביל אותנו ליותר רווחה?
בניגוד לדעה הרווחת, המערכת הקפיטליסטית לא הביאה לעלייה ברמת חייהם של בני האדם. ניתוח נתונים היסטוריים של שכר, שיעור תמותה וגובה ממוצע לפני ואחרי התפתחות הקפיטליזם תומך באתגור זה

כיצד ניתן להסביר את הטענות בעד ונגד צמיחה ירוקה?
האם ניתן לנתק בין צמיחה כלכלית למגבלות סביבתיות? התומכים בצמיחה ירוקה מאמינים שכן, באמצעות התייעלות וטכנולוגיה. מבקריהם טוענים כי הם מתעלמים מאופיים המתכלה של חומרים בעולם.

צמיחה אפסית וחדלות פרעון: משבר או הזדמנות?
בהנחה שהאטה בצמיחה כלכלית היא צעד בלתי נמנע, נדרשת חשיבה מחדש על תפקיד החוב בכלכלה המודרנית. מחקר היסטורי השוואתי מציג כיוונים אפשריים לקונפליקט בין גביית ריבית לבין היעדר צמיחה.