אי שוויון ומשבר האקלים - המקרה של הוריקן הארווי

שינויי אקלים מגבירים את הסיכון לאירועי מזג אוויר קיצוניים  שנהיים  לא רק תכופים יותר אלא גם קשים יותר. למשל, עלייה בטמפרטורה מגבירה את כמות המשקעים של סופות טרופיות וכך מגבירה את הסיכון להצפות.

שילוב מחקרים בתחום מדע הייחוס, שמזהים את הסיכון המוגבר לאירועי הצפה כתוצאה משינויי אקלים, עם מחקרים במדעי החברה, שממפים נתונים מרחביים על מוצא ומעמד סוציו-אקונומי ומצביעים על הפגיעוּת הלא שוויוניות של אוכלוסיות שונות לסיכוני הצפה, יכול לגלות אם ועד כמה ההקצנה בעוצמת אירועי מזג אוויר הנובעת משינויי אקלים פוגעת באופן לא-שוויוני באוכלוסיות מוחלשות.

המחקר בדק את התפלגות נזקי ההצפות שגרם הוריקן הארווי (2017) במחוז האריס בטקסס בארה״ב. האריס הוא המחוז הגדול ביותר במטרופולין יוסטון, האיזור בו היתה הפגיעה הקשה ביותר מהוריקן הארווי. המחקר מחולק לשני חלקים. ראשית, הוא בוחן כמה מהנזק ממקרי ההצפות של מבני מגורים ניתן לייחס לשינויי אקלים בהתבסס על מודלים ממחקרים קודמים שהתבססו על מדעי הייחוס והנדסה הידרולוגית. שנית, הוא בוחן את הנתונים החברתיים והדמוגרפיים במוקד ההצפות על בסיס מפקד אוכלוסין שכלל 1.1 מיליון חלקות קרקע למגורים הפרוסות על פני 795 שכונות במחוז האריס. כך מתאפשר ניתוח ייחודי של אי השוויון בהשפעות של מקרי מזג אוויר קיצוניים, וספיציפית של השפעות הנזקים הקשורים להחמרה בארועים אלו שנובעת ישירות משינויי האקלים.

בחלק הראשון של המחקר חושבו חלקם היחסי של הנזקים שגרמו "הצפות שינויי האקלים", כלומר ההצפות מתוספת המשקעים של הסופה בגין שינויי אקלים, מתוך מכלל נזקיה. לשם כך הושוו  עומקי ההצפות והנזקים לרכוש בפועל, לשני תרחישים שהתבססו על מחקרי ייחוס שהניחו שללא שינויי האקלים כמות המשקעים היתה נמוכה יותר (ב-20% בתרחיש אחד וב-38% בשני). הפער (הדלתא) בין שני התרחישים למצב בשטח מיוחס לשינויי האקלים.

התוצאה מבחינת הנזקים הפיזיים שגרמו ההצפות, לפי בסיס שני התרחישים שנבחנו, מראה שבין 30% ל-50% מהנכסים במחוז האריס לא היו מוצפים אילולא ירדה כמות המשקעים הגדולה בשל שינויי האקלים. בתרחיש ה-20%, קצת פחות משליש (31.9%) ממבני המגורים לא היו מוצפים אילולא שינויי אקלים, ואילו  בתרחיש שמרני אף יותר, בו רק 7% מכמות המשקעים יוחסו  לשינויי אקלים נמצא כי 12.8% ממבני המגורים לא  היו מוצפים. בתרחיש ה-38% משקעים, לעומת זאת, 49.9% ממבני המגורים שהוצפו היו מוצפים בכל מקרה, אך 50.6% הוצפו רק בגלל שינויי האקלים. כלומר, קצת למעלה ממחצית ממבני המגורים (כ-53,616 חלקות) לא היו מוצפים בעקבות הוריקן הארווי אילולא שינויי האקלים שהובילו לירידת כמות משקעים גדולה יותר.

מעבר לכך, כמעט בכל מבנה שהוצף, אחוז מסוים מההצפה שהתרחשה קשור לשינויי האקלים, אף שהעומק שנוסף להצפה תלוי בתרחיש: בתרחיש ה-20% העומק החציוני שהתווסף עמד על 22 ס״מ ובתרחיש ה-38% על 27 ס״מ.

במסגרת המחקר חושבו גם הנזקים שנגרמו לרכוש בעקבות חלקן היחסי של הצפות המיוחסות לשינויי אקלים. הערכת סך כל הנזק שנגרם בעקבות הוריקן הארווי עמדה על כ-6.41 מיליארד דולר. מסכום זה, לפי ההערכות, הנזק שנגרם מחלקן היחסי של הצפות המשויכות לשינויי אקלים עומד על 2.39 מיליארד דולר בתרחיש ה-20% ועל 3.7 מיליארד דולר בתרחיש ה‑38%.

לאחר הערכת החלק היחסי בהשפעות ההצפות המיוחס לשינוי האקלים, החלק השני של המחקר התמקד בניתוח המאפיינים החברתיים והדמוגרפיים של השכונות ושטחי המגורים שנפגעו פיזית וכלכלית. ברמת השכונה נבחנו ההרכב האתני, רמת ההכנסה החציונית, והקשר בין הרכב האוכלוסייה לרמת ההכנסה. בנוסף, ברמת מבני המגורים נבחנו משתנים כגון בנין פרטי או משותף, שווים המוערך ושנת הבניה. בניתוח הראשון הוערכו המשתנים האלו מול הנזקים ועומקי ההצפה המיוחסים לשינוי האקלים, וזוהו השפעות לא פרופורציונלית על הקבוצות הדמוגרפיות. לשכונות בעלות אחוז גבוה יותר של תושבים לטיניים, במיוחד בעלי הכנסה נמוכה, היה סיכוי גבוה יותר להיפגע פיזית מהצפות בגלל כמות המשקעים שהתווספה כתוצאה משינויי האקלים בהשוואה לשכונות אחרות.

חלקות בשכונות עם הכנסה ממוצעת-גבוהה סבלו מהשפעות גדולות יותר המיוחסות לשינוי האקלים, ממצא שהיה צפוי, שכן במקרים רבים שכונות ובתים שממוקמים מול קו המים הם נכסים יקרים יותר. אבל בשכונות בהן רוב התושבים לטיניים השפעת ההכנסה הייתה הפוכה:  ההשפעה שיוחסה למשבר האקלים הייתה גבוהה יותר בשכונות עם הכנסה נמוכה.

בניתוח השני החוקרים בדקו את מאפייני השכונות והחלקות שהוצפו רק בגלל שינוי האקלים. הממצאים תאמו את ממצאי הניתוח הראשון: לשכונות לטיניות, במיוחד עם הכנסה נמוכה, היו סיכויים גדולים יותר באופן משמעותי להצפות בהשוואה לסוגים אחרים של שכונות רק בגלל תוספת המשקעים שנגרמו משינויי אקלים.

בניתוח שלישי נבדק הקשר בין ההצפות המיוחסות לשינויי האקלים למיקום מבנה מגורים בתוך או מחוץ לטווח איזורי ההצפה על פי המפה של הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום 1, ששימשה את החוקרים כמדד לכיסוי הביטוחי של הנכסים. בנכסים בטווח אזור ההצפות, בעלי הנכסים מחוייבים לרכוש פוליסת ביטוח שטפונות כתנאי לקבלת משכנתא מגוף ממשל פדרלי. כלומר, הם היו מודעים לכך שהנכס נמצא בסכנת הצפה. רבים מהם אמנם לא רוכשים את הפוליסה, אבל ייתכן שהם נוקטים באמצעים אחרים למתן את הנזק העלול להיגרם מהצפות. לעומתם, בעלי נכסים מחוץ לאזורי ההצפות אינם מוזהרים באותו אופן, ועל כן עלולים שלא להעריך נכונה את הסכנה הנשקפת לנכס שלהם, ואין להם סיבה או תמריץ לרכוש ביטוח.

ניתוח הממצאים מראה כי 75.7% מהמבנים שהוצפו בהוריקן הארווי ממוקמים מחוץ לאזור ההצפות, עם נזק לנכסים שהסתכם ב-4.9 מיליארד דולר. החלק של נזקי השטפונות המיוחס לשינויי האקלים גבוה יותר מחוץ לאזורי ההצפה. החוקרים העריכו שבין 29% ל-45% מכלל הנזקים, כלומר בין 1.8 ל-2.9 מיליארד דולר, התרחשו מחוץ לטווח אזור ההצפות (ולכן קשורים כנראה לנכסים שלא היו מבוטחים) והתרחשו בגלל שינויי אקלים. ממצאים נוספים תמכו בממצאים מהניתוחים הקודמים: רוב החלקות שהושפעו משטפונות שינויי האקלים היו מחוץ לאזורי ההצפה, ובאזורים אלו, ככל ששיעור התושבים הלטיניים גבוה יותר, יש סיכוי גבוה יותר להצפות בגלל שינויי האקלים. המשמעות היא שאי השוויון שהתגלה מבחינת הנזקים ממשיך ואף מחריף בשלב השיקום. בעלי נכסים בעלי ביטוח יכלו לשלם עבור תיקון הנזקים וחידוש נכסיהם, אבל מבנים שכנראה לא היו מבוטחים לא יכלו להתאושש מהצפות באותה מידה.

ממצאי המחקר קושרים בין ההשפעות והנזקים ההולכים וגדלים של שינויי האקלים לאי-שוויון חברתי ומרחבי, ומראים בבירור כיצד שינויי אקלים יכולים להחריף פערים חברתיים כתוצאה מתנאי מזג אוויר קיצוניים. יתר על כן, במקרים רבים אי השוויון נמשך גם לאחר שהנזק נגרם, בשלב תהליך השיקום.

למרות הממצאים המשמעותיים במחקר, יש לשים לב שהוא בחן רק מחוז יחיד ואירוע מזג אוויר ספציפי ולכן מספק תמונה צרה של תוצאות שינויי האקלים. הרחבת המחקר ובחינה לעומק של ההשפעה של אירועי מזג אוויר קיצוניים מסוגים שונים באיזורים אחרים ועל אוכלוסיות שונות תאפשר להבין אם נרשמות תוצאות דומות. המתודולוגיה של המחקר והחיבור שהוא עשה בין דיסציפלינות שונות יכולים לשמש גם מחקרים אחרים.