לחשוב מחדש על כרייה עירונית

בשנים האחרונות תעשיית הכרייה ברחבי העולם, ובמיוחד באפריקה, התרחבה כדי לענות לביקוש ההולך וגדל למתכות בתעשיות האנרגיה המתחדשת והתקשורת. כרייה אמנם מחזקת את הכלכלה במדינות עשירות במחצבים אבל היא גם אחראית להשפעות סביבתיות וחברתיות הרסניות: הפרות חמורות של זכויות אדם, העסקת ילדים, מימון טרור, שימוש בשטחי טבע  גדולים, כריתת יערות וזיהום מתכות כבדות באדמה ובמקורות מים. 

כרייה עירונית - למשל חילוץ ושימוש חוזר במתכות ממכשירים אלקטרוניים ישנים - מאפשרת לענות במידה רבה על הביקוש למשאבים תוך המנעות מכריית מחצבים חדשים ומהנזקים הסביבתיים שכרוכים בה מצד אחד, והפחתת כמויות הפסולת האלקטרונית מצד שני. מכיוון שטלפונים ניידים הם המכשירים האלקטרוניים הנפוצים ביותר ובעלי קצב התחלופה המהיר ביותר במדינות עשירות, מיחזור שלהם נחשב לאחת הדרכים האפקטביות והיעילות ביותר של כרייה עירונית. במכשיר חכם בודד ניתן למצוא כ-15 מתכות שונות, ביניהן ברזל, נחושת, קובלט וזהב.

הגדלת הכדאיות והשימוש בכרייה עירונית ממכשירים אלקטרוניים דורשת מאמץ בשני מישורים – התייעלות בטכנולוגיית חילוץ המתכות והעמקת הנכונות החברתית למיחזור מכשירים ישנים. ניסוי שנערך בשוויץ מספק תובנות על דרכים להגדלת שיעורי המיחזור של טלפונים ישנים במדינות מפותחות.

נתונים על הרגלי הצריכה והמיחזור של טלפונים ניידים הופקו מסקר מקוון שבוצע ב-2018 בין כ-2,500 נשאלים. לפי הממצאים, זמן השימוש הממוצע במכשיר נייד הוא כשנתיים ורבע. רק כ-25% מהנשאלים החליפו את המכשיר הקודם כי לא ניתן היה לתקן אותו וכ-16% - כי לא הצליחו לעדכן תוכנה. למעלה מ-20% החליפו את המכשיר כי רצו מכשיר חדש.

 מכלל הנשאלים, רק כ-25% דיווחו כי מיחזרו או החזירו את המכשיר הישן ליצרן. שיעורי המיחזור האלה לא נובעו מחוסר נגישות או ידע על אפשרויות המיחזור: כ-90% דיווחו כי ידעו  היכן ניתן למחזר את המכשירים או שהם יכלו  לברר זאת בקלות. נראה שהסיבה העיקרית בגללה שיעורי המיחזור היו נמוכים היא שהעלות האישית במיחזור גבוהה מדי. אמנם המיחזור עצמו אינו עולה כסף, אך  התהליך כרוך בפעולות רבות: איתור עמדת מיחזור, פינוי זמן כדי להגיע אליה או ביצוע של סדרת הפעולות הכרוכות בשליחת הטלפון למיחזור בדואר. פעולות אלה גוזלות זמן ומשאבים ומהוות תמריץ שלילי למיחזור. כ-70% מהטלפונים הישנים מוחזקים בבתים ללא שימוש, וההערכה היא כי בשוויץ יש בין 7.1-6.4 מיליון מכשירים כאלה שניתן למחזר.

כדי לבדוק כיצד  להגדיל את שיעורי המיחזור נערך ניסוי בקרב עובדי המכון הטכנולוגי הפדרלי של שווייץ (ETH Zurich). למגזין המכון שמופץ ל-15,000 עובדים וגמלאים צורפה באופן אקראי אחת משמונה סוגי  מעטפות באנגלית או גרמנית.

מעטפה 1 שימשה כקבוצת ביקורת וכללה רק את המלים "מחזר את הטלפון הישן שלך" ובול שאיפשר לשלוח את הטלפון בדואר (דרך תיבות דואר שאפשר למצוא ברחבי שוויץ).  מעטפה 2 היתה זהה לקבוצת הביקורת אך ללא בול, כך שכדי למחזר את הטלפון היה צריך להשאיר את המעטפה עם הטלפון במודיעין המכון, או להגיע לדואר כדי לרכוש בולים ולשלוח את המעטפה. לקבוצה זו היתה העלות התפעולית הגבוהה ביותר למשתתפים: הם נדרשו לקנות את הביול המתאים, צעד שהיה כרוך בזמן ובכסף, או להביא את המעטפה לנקודת איסוף במכון.

על שבעת סוגי מעטפות ההחזרה נכתבו מסרים שונים על בסיס תיאוריות התנהגותיות, מחקרים אמפיריים ונתונים מהסקר שקדם לניסוי. המטרה היתה לבדוק את ההשפעה של נושאים כמו שמירת פרטיות מידע, נורמות חברתיות והגנה על זכויות אדם על שיעורי המיחזור:
מעטפה 3 - בשוויץ, טלפונים ניידים ישנים ממוחזרים כמעט פי 10 יותר מאשר בשאר העולם.
מעטפה 4 - עשה את הדבר הנכון עבור הטבע.
מעטפה 5 - מודאג מתנאי העבודה במכרות?
מעטפה 6 - אנחנו מגנים על המידע שלך.
מעטפה 7 - האם הטלפון הנייד שלך עדיין עובד?
מעטפה 8 - מדוע אתה שומר את הטלפון הנייד הישן שלך? 

לסוג המסר על המעטפה לא היתה השפעה משמעותית על שיעור ההחזרה, אבל שיעור ההחזרה של המעטפות שצמצמו את העלות האישית היה גדול מפי שניים משיעור ההחזרה של המעטפות שהצריכו ביול. כלומר, למרות שמעטפות פשוטות אינן כרוכות בעלות שליחה, נמצא כי משתלם יותר כלכלית לאסוף טלפונים באמצעות מעטפות ההחזרה. כיוון שהן הוחזרו בשיעור גבוה משמעותית.

תוך ארבעה חודשים הוחזרו 826 טלפונים ב-745 מ-14,625 המעטפות שחולקו, כלומר שיעור החזרה של  5.1% - פי שלושה עד חמישה ממבצעים קודמים דומים שנערכו באוסטרליה, אירופה וארה"ב בהם הוחזרו 2-1% מעטפות. אפשר ליחס את שיעור ההחזרה הזה להפחתת העלויות ולכך שהמבצע נוהל על ידי המעסיק של קבוצת היעד, מה שעשוי היה לחזק את האמון בפרויקט. בסך הכל מוחזרו 108.3 ק''ג פסולת אלקטרונית, שכמחצית ממנה כללה מתכות בשווי 1,388 דולר, הרוב הזהב.

לפי חישוב העלות-תועלת הכלכלית המקובל מיחזור מכשירים סלולרים ישנים אינו משתלם ואינו כדאי. העלות הכוללת של מיחזור באמצעות מעטפות החזרה כוללת את עלות המעטפה והפצתה, עלויות השליחה ועלויות מיחזור הטלפונים עצמם. עלויות משלוח המעטפות ההחזרה תלויות במשקל אך לא היה חיוב על מעטפות שלא הוחזרו בפועל.

הערך הממוצע של מתכות בטלפון הוא 1.68 דולר אמריקאי. העלות הסופית להחזרת כל מכשיר בשיטה בשיטה שננקטה בניסוי, לאחר שקלול עלות המיחזור ושווי המתכות במכשיר, נעה בין 4 ל-27 דולרים. אם הנחת הבסיס של החישוב כוללת רק את שווי המתכות המחולצות אז כרייה עירונית של טלפונים ניידים ישנים אינה משתלמת. אולם החישוב הזה מתעלם מהנזקים הסביבתיים מרחיקי לכת וההשלכות הכלכליות-חברתיות החמורות בכריית מתכות מהקרקע ועל בני אדם, כולל זיהום מקורות מים, התחממות גלובלית ואירועי אקלים קיצוניים.

הערכה כספית של ההשפעות החיצוניות הסביבתיות מגלה שעלויות אחת-עשרה המתכות העיקריות המוטמעות בטלפון (97.5% משווי המתכות) גבוהות בלפחות פי עשר ממחיר השוק של המתכות האלה (17.86 דולר לעומת 1.64 דולר)1. עלויות חיצוניות אלו קשורות בעיקר לדלדול מתכות (עלות מוגברת לחברה בגלל צמצום מאגרי מתכות), לאיטרופיקציה של מים מתוקים ולרעילות לבני אדם. כריית זהב, שנמצא בכמות מזערית בטלפונים ניידים (0.036 גרמים), אחראית ל-78% מכלל העלויות הסביבתיות. גם בדיל תורם באופן משמעותי לעלויות הסביבתיות בשל דלדול מתכות.

העלויות הסביבתיות נגרמות בגלל הפקת משאבים טבעיים, כולל פעילויות כרייה בתחילת שרשרת האספקה, בעוד שרוב הערך המוסף נוצר בסוף שרשרת האספקה, במכירת הטלפונים לצרכנים.  מסיבה זו העלויות הסביבתיות החיצוניות גבוהות פי עשר ממחיר המתכות הראשוניות אך נמוכות פי חמישה ממחירו הסופי של הטלפון. כלומר, קיים פוטנציאל גבוה להפנים עלויות סביבתיות חיצוניות של מתכות למחיר הטלפון כדי להעביר אותן לצרכנים בסוף שרשרת האספקה. אם משקללים את החיסכון הנובע מצמצום הנזקים הסביבתיים, מדיניות של מיחזור טלפונים באמצעות מעטפות החזרה אינה רק ידידותית לסביבה, אלא גם כדאית כלכלית.