עיקרון יסוד בהגנה על הסביבה הוא מדרג הפסולת על פי שלושה עקרונות – הפחתה, שימוש חוזר ומיחזור (Three Rs of Sustainability: Reduce, Reuse, Recycle). מיחזור הוא העדיפות האחרונה, ולא במקרה: כיום רק מעט מאד מהפסולת העולמית ממוחזרת ביעילות ותרומת המיחזור למניעת דלדול במשאבים מתכלים ולצמצום השימוש באנרגיה ופליטות גזי החממה מוגבלת. אמנם אנחנו צריכים למחזר הרבה יותר, אבל קודם לכן עלינו לייצר ולצרוך הרבה פחות ולהגביר את השימוש החוזר במוצרים. כיצד אפשר לקדם זאת?
הבעיה עם מיחזור
פסולת היא גורם משמעותי למשבר האקולוגי העולמי שמחריף במהירות. ייצור יתר ואריזות של מוצרי צריכה מייצרים כמויות עתק של זבל וזיהום שמקשים על ניהול הפסולת. תוכניות מיחזור אמנם נפוצות בכל העולם אבל בפועל הן מיושמות בצורה מצומצת ביותר ולא עבור כל המוצרים. כמויות מוגזמות של פלסטיק וחומרים אחרים הניתנים למחזור לא זוכים לחיים חדשים ומגיעים במקום זאת למטמנות ולמשרפות או, כאשר הם ממוחזרים, דורשים משאבי אנרגיה גדולים כדי שהמיחזור יהיה אפקטיבי. לכן ניהול נכון של פסולת לא יכול להסתמך רק על מיחזור אלא מחייב להפחית מלכתחילה את כמות הפסולת ולעשות שימוש חוזר במוצרים.
כדי ליצר, לקדם וליישם מדיניות פסולת אפקטבית שתזכה לשיתוף פעולה של הציבור נדרשת הבנה של ההתנהגות, ההרגלים והמניעים האישיים של הציבור. בעולם המערבי מיחזור, שמשתלב היטב במערכת הכלכלית שמבוססת על צמיחה, מקובל כיום הרבה יותר מאשר הפחתה ושימוש חוזר. נוחות ולחץ חברתי הם גורמי מפתח כי כאשר הסביבה מעודדת אותו, למשל על ידי גישה נוחה לפחים מתאימים, קל מאד למחזר. הפחתה ושימוש חוזר, לעומת זאת, מנוגדים לתרבות הצריכה, ומה שמניע אותם לרוב הוא מודעות ועמדות של תמיכה בהגנת הסביבה.
מניעים שעובדים
מה יכול לשכנע ולתמרץ אנשים, בעיקר כאלה שכבר נוטים להתנהגות סביבתית בונה כמו מיחזור, ליישם גם הפחתה ושימוש חוזר? איזה משלושת המניעים החיצוניים המרכזיים לשינוי התנהגות - נוחות, לחץ משפחתי/חברתי או איום סביבתי - אפקטיבי יותר? ואלו עוד משתנים משפיעים או מנבאים התנהגות סביבתית?
סקר שבוצע בקרב 428 תושבי ארצות הברית בגיל 40 בממוצע ניסה לענות על השאלות האלו. כדי להבין מהו קו הבסיס של המשיבים הם חולקו לשלוש קבוצות של התנהגות סביבתית בהתאם תשובותיהם לסדרת שאלות: ממחזרים (67%), מפחיתים/משתמשים חוזרים (25%) וספקנים ( 7%). בשלב הראשון המשתתפים נשאלו על התנהגותם הסביבתית בפועל, ובשלב השני הוצגו להם שלושה תרחישים ללא סדר קבוע: תרחיש איום על איכות החיים שנגע לנזק אישי וקהילתי כתוצאה מחוסר מיחזור שהודגם על-ידי הקמת אתר פסולת בסביבה הקרובה; תרחיש לחץ חברתי שעורר מוטיבציה התנהגותית על-ידי תיאור יוזמה להפחתה/שימוש חוזר בקהילה בה השתתפו חברים ומשפחה; ותרחיש נוחות שתיאר חנות מכולת חדשה ונגישה שמאפשרת שימוש במיכלים רב פעמיים ומוכרת מוצרים מופחתי או נטולי אריזות. כדי לקבוע את השפעת התרחישים השונים בשלב האחרון של הסקר המשיבים נשאלו שוב את השאלות על ההתנהגות, ונבדקו ההבדלים בין התשובות בסבב הראשון לבין אלו שניתנו אחרי הצגת התרחיש כפי שמובא בתרשים.
לתרחיש האיום הייתה ההשפעה הגדולה ביותר לשנוי התנהגותם של מי שהיו בעיקר ממחזרים לכיוון הפחתה ושימוש חוזר. נמצא גם שאיום סביבתי אישי הוא מנבא יותר טוב להפחתה ושימוש חוזר מאשר משתנים דמוגרפיים וגורמים פוליטיים. ממצא זה מחזק ממצאים של מחקרים קודמים שמצאו שאנשים הושפעו לשנות הרגלים סביבתיים במיוחד בעקבות בעיות סביבתיות שנתפסות בעיניהם כאיום על רווחתם, בריאותם וסביבתם.
לעומת זאת, הגורם שנתפס כמשפיע ביותר הוא נוחות. כאשר המשיבים נשאלו ישירות מה יגרום להם להפחית ושימוש חוזר לעומת מיחזור וזריקה - נוחות, לחץ משפחתי/חברתי או איומים על שלומות - רובם בחרו בנוחות. לפי מחקרים, כשמדובר במיחזור, נוחות היא אכן גורם מניע חשוב מבחינה פסיכולוגית ונקשרת גם לכוונה וגם להתנהגות עצמה. לכן מדיניות שתהפוך צמצום ושימוש חוזר לנוחים יותר יכולה להציע את המוטיבציה הפסיכולוגית הדרושה לשינוי התנהגויות קיימות עוד לפני הופעת איומים חיצוניים.
למרות שעל פי התרחיש לחץ חברתי לא בולט בין שלושת ההתנהגויות שעשויות להשפיע על הגנת הסביבה, התשובות בסקר מראות שלאנשים צעירים יש נטייה להיות מושפעים יותר ממנו. הפחתת פסולת מקושרת לרוב גם לפרוגרסיביות או ליברליות, אולם לפי התוצאות להגדרה פוליטית (ליברלי או שמרן) או שיוך מפלגתי אין משמעות – לא לסווג בקבוצות, לא לתרחיש המשפיע ולא לתפיסת התרחיש המשפיע.
לעומת זאת, נמצא קשר בין השתתפות פוליטית למנהגי ניהול הפסולת אישית: מי שמעורבים יותר בפעילויות פוליטיות נטו יותר להפחית או לשימוש חוזר במוצרים וקוטלגו כחלק ממחלקת המפחיתים/המשתמשים החוזרים, בעוד שספקנים נטו להיות פחות מעורבים פוליטית. הסקר לא בחן מניעים להשתתפות פוליטית או להמנעות ממנה אך נמצא שקיים קשר בין מעורבות בקהילה לדאגה לניהול פסולת. ייתכן גם שניכור או הדרה פוליטית עלולים להשפיע על ניהול פסולת ותחומים אחרים של שמירת הסביבה כי הם דורשים השתתפות בהתנדבות.
כמות הפסולת שאנו מייצרים ואופן הטיפול בה משפיעים ישירות על המשבר האקולוגי ומשבר האקלים. מסיבה זו חיוני למצוא דרכים לעודד התנהגויות של הפחתה ושימוש חוזר. מצער לגלות כי תרחיש האיום היה המשפיע ביותר כי עדיף להימנע ממשבר מאשר להגיב אליו. עם זאת, לנוחות הייתה כמעט אותה השפעה ולחץ חברתי היה חשוב במיוחד לנשאלים צעירים. קמפיינים של מודעות סביבתית צריכים לשלב את שלושת הגורמים ולהדגיש שהפחתה ושימוש חוזר הם אמצעים הכרחיים כדי להמנע ממשבר.
