אי שוויון בהשפעות משבר האקלים

מאמר זה בוחן כיצד שינויי אקלים משפיעים על אירועי מזג אוויר קיצוניים והסיכונים הנובעים מהם, ובוחנים אם וכיצד השפעות אלו קשורות לאי שוויון חברתי. כותבי המאמר מגדירים שינוי אקלים כשינוי אנתרופוגני, כלומר שינוי מעשה ידי אדם, המתבטא בעלייה בכמות המשקעים. לצורך בחינה זו הם משתמשים בהוריקן הרווי, שהתרחש במחוז הריס בטקסס, וההצפות שקרו בעקבותיו, כמקרה בוחן.

החוקרים מצאו עדויות חזקות להשפעות של שינוי האקלים על ההצפות בהוריקן הרווי – 30-50% מהנכסים שהוצפו לא היו מוצפים אלמלא שינויי האקלים, זאת על ידי השוואת סך הנכסים הנפגעים ביחס לשינוי שנצפה בתנאי האקלים. בנוסף, הם הוכיחו שההשפעות המיוחסות לשינויי האקלים הורגשו במיוחד בשכונות לטיניות, ובאופן עוצמתי יותר בשכונות לטיניות בעלות הכנסה נמוכה ובשכונות לטיניות הממוקמות מחוץ לקו מישור ההצפה של FEMA (גבול המגדיר אזור הגיש להצפות באופן מיוחד). ממצאים אלו מוכיחים את הקשר בין אי השוויון החברתי-מרחבי להשפעות הגוברת של שינוי האקלים ושופכים אור על טיבו.  

אמנם, מחקרים קודמים כבר זיהו כי שינויי האקלים מחמירים את הסיכונים מהצפות וכי קיים אי שוויון ברמת הפגיעות להצפות הנובע מאי שוויון חברתית וכלכלי (ללא קשר לשינוי אקלים), אך עד כה לא קישרו בין השניים, כפי שעושה המאמר. כמו כן, בעוד שמרבית המחקרים עוסקים בסיכונים העתידיים כתוצאה משינוי האקלים, המחקר הנוכחי מתמקד בסיכונים שכבר עתה משפיעים על האנושות.

הטענה המרכזית של החוקרים היא שקיים קשר בין ההשפעות הגוברות של שינוי האקלים לבין אי השוויון החברתי-מרחבי. החוקרים מצאו עדויות חזקות להשפעות שינויי האקלים על ההצפות בהוריקן הרווי-30 עד 50 אחוז מהנכסים במחוז הריס לא היו מוצפים אלמלא העלייה בכמות המשקעים שנוצרה כתוצאה משינוי האקלים. כמו כן, אבחנו החוקרים שההשפעות המיוחסות לשינוי האקלים הורגשו במיוחד בשכונות לטיניות, והאפקט הועצם בקרב שכונות לטיניות בעלות הכנסה נמוכה ובקרב שכונות לטיניות הממוקמות מחוץ לקו מישור ההצפה של FEMA. לכן, קשרו החוקרים בין אי השוויון החברתי-מרחבי והשפעות שינוי האקלים והוכיחו שאירועי מזג אוויר קיצוניים המיוחסים לשינוי באקלים יכולים להחמיר את אי השוויון החברתי אם האזורים שנפגעו הם אזורי בהם בני מיעוטים הם הרוב, אזורים בעלי הכנסה נמוכה או אזורים פגיעים מבחינה חברתית או כלכלית.

כמו כן, טענו החוקרים שבמקרים רבים אי השוויון נמשך גם לאחר שהנזק נגרם, תוך כדי תהליך השיקום. על סמך מחקרים קודמים, הניחו החוקרים, שסביר שמי שמתגורר מחוץ לקו מישור ההצפה אינו רואה בהצפה כסיכון ממשי, ולכן סביר שאינו מחזיק בביטוח נגד הצפות ושלא יהיו בידו די משאבים לשקם את ביתו במקרה של הצפה. לכן, הסיקו החוקרים כי, ככל הנראה, התושבים הלטינים המתגוררים מחוץ לקו מישור ההצפה ונפגעו באופן לא פרופורציונלי מההצפות לא יוכלו לתקן את הנזק שנגרם לבית מגוריהם ואי השוויון אף יוחמר תוך כדי תהליך השיקום.

על מנת לבחון את הקשר בין אי השוויון החברתי להצפות בהוריקן הרווי המיוחסות לשינוי האקלים, השתמשו החוקרים במידע על ייחוס שינויי אקלים, במודלים הידרולוגיים של הצפות, במפות סיכונים, ובמפקד אוכלוסין מפורט על מחוז האריס שבטקסס.

תחילה, בחנו החוקרים את השפעות שינוי האקלים על הוריקן הרווי, כלומר את החלק היחסי מהשפעותיהן של ההצפות המיוחס לשינוי האקלים. על מנת לעשות זאת, הם השוו בין התרחישים של ההצפה שהתרחשה בפועל כתוצאה משינוי האקלים לתרחישים של הצפות עם פחות משקעים. על ידי חיסור נתוני הנזק ועומק ההצפה בתרחישים עם כמות נמוכה יותר של משקעים מנתוני ההצפה שהתרחשה בפועל, חישבו החוקרים את העומק והנזק של ההצפה שמיוחסים לשינוי באקלים. החוקרים בחרו בשני "האומדנים הטובים ביותר" – תרחיש של 20% פחות משקעים ותרחיש גבוה יותר של 38% פחות משקעים. ממצאיהם של החוקרים הראו כי בתרחיש הגבוה יותר 50.6% מהבניינים הוצפו רק בגלל שינויי האקלים, ובתרחיש הנמוך כ31.9% מהבתים לא היו מוצפים ללא שינוי אקלים. כלומר, 30 עד 50 אחוז מהנכסים שהוצפו בהוריקן הרווי לא היו מוצפים ללא שינוי האקלים. כמו כן, מצאו החוקרים כי נזקי ההצפה המיוחסים לשינוי האקלים נעים בין 2.39 מיליארד דולר (בתרחיש הנמוך) ל-3.7 מיליארד דולר (בתרחיש הגבוה).

לאחר שהעריכו מהו החלק היחסי מהשפעותיהן של ההצפות המיוחס לשינוי האקלים, ניגשו החוקרים לבחון אילו מאפיינים חברתיים ודמוגרפיים של שכונות וחלקות אדמה קשורים להשפעות הללו. החוקרים ביצעו ניתוחי רגרסיה בהם ניתחו משתנים ברמת השכונה – הרכב גזעי, הכנסה חציונית ואינטראקציה בין ההרכב הגזעי לבין ההכנסה, ומשתנים ברמת החלקה-השווי המוערך של החלקה, סוג בית המגורים, השנה שבה נבנה, והאם ממוקם בתוך קו מישור ההצפה של FEMA.

בסט הרגרסיות הראשון העריכו החוקרים את המאפיינים האלו אל מול הנזקים ועומקי ההצפה המיוחסים לשינוי האקלים. באמצעות איתור קשרים מובהקים סטטיסטית וחישובי גודל-אפקט זיהו החוקרים השפעות לא פרופורציונלית על קבוצות חברתיות או דמוגרפיות.

חלקות בשכונות המאוכלסות בעיקר על ידי תושבים לטינים סבלו מהשפעות גבוהות יותר המיוחסות לשינוי האקלים. חלקות בשכונות עם הכנסה ממוצעת-גבוהה סבלו מהשפעות גדולות יותר המיוחסות לשינוי האקלים. בשכונות עם רוב של תושבים לטינים השפעה של ההכנסה היא הפוכה - השפעה המיוחסת למשבר האקלים הייתה גבוהה יותר בשכונות עם הכנסה נמוכה. חלקות מגורים רב משפחתיות (בניינים) סבלו מפחות השפעות הצפה המיוחסות לשינוי האקלים, מאשר חלקות מגורים חד משפחתיות (בתים פרטיים). חלקות הממוקמות בתוך מישור ההצפה של FEMA סבלו מהשפעות גדולות יותר המיוחסות למשבר האקלים. מבני מגורים ישנים נוטים לסבול יותר מהשפעותיהן של הצפות.

בסט השני של ניתוחי הרגרסיה בחנו החוקרים אילו מאפיינים חברתיים ודמוגרפיים קשורים לחלקות שלא היו מוצפות אלמלא שינוי האקלים. הממצאים מניתוחים אלו, משקפים במידה רבה את הממצאים מסט הרגרסיות הראשון ולכן מספקים תמיכה חזקה לכלל הממצאים. הממצא המשמעותי ביותר הוא שלשכונות לטיניות, במיוחד לכאלו עם הכנסה נמוכה היו (בהשוואה לסוגים אחרים של שכונות) סיכויים גבוהים יותר להצפות רק בגלל תוספת המשקעים המיוחסת לשינוי האקלים.

ממצאים נוספים העולים בקנה אחד עם סט הרגרסיות הראשון: סיכוי גבוה שחלקות הממוקמות בשכונות עם הכנסה גבוהה יוצפו רק בגלל שינוי האקלים. לחלקות מגורים רב-משפחתיות (בהשוואה לחד-משפחתיות) סיכויים נמוכים יותר לחצות סף ההצפה של 20 ס"מ בגלל ההשפעות שנגרמו משינוי האקלים.  לחלקות שממוקמות בתוך מישור ההצפה של FEMA סיכויים גבוהים יותר להצפות כתוצאה משינוי האקלים. קיימים סיכויים גבוהים יותר שחלקות מגורים ישנות יוצפו רק בגלל שינוי האקלים.

בסט השלישי של ניתוחי הרגרסיה בוחנים החוקרים כיצד אי השוויון בהשפעות המיוחסות לשינוי האקלים קשור למיקום בתוך מישור ההצפה של FEMA. ראשית, החוקרים העריכו ש- 29-45% מכלל הנזק בהוריקן הרווי התרחש בגלל שינוי האקלים ומחוץ למישור ההצפה. לאחר מכן, כדי לקשור בין מיקום מישור ההצפה להרכב האוכלוסייה, החוקרים ניתחו מחדש את שני המודלים הקודמים ומצאו שמחוץ למישור ההצפה, סביר יותר שהצפות המיוחסות לשינוי האקלים יקרו בשכונות בהם רוב של תושבים לטינים - 52 אחוז מהחלקות שהוצפו בגלל שינוי האקלים מחוץ למישור ההצפה הם לטיניות. בתוך מישור ההצפה העדויות לאי השוויון חלשות יותר- 38% בלבד מהחלקות בתוך מישור ההצפה שהוצפו בגלל שינוי האקלים הן לטיניות. ממצאים אלו מצביעים על כך שקיים אי שוויון מובהק בהשפעות ההצפה המיוחסות לשינוי האקלים מחוץ לאזור ההצפה של FEMA.

יש לציין, שמיקום חלקה בתוך מישור ההצפה הוא האינדיקטור העיקרי לסכנת הצפות בארה"ב. כמו כן, מישור ההצפה משמש בארה"ב ככלי מדיניות מרכזי המנסה לחייב את מי שחיי בו לרכוש ביטוח הצפה או לסגל אמצעי מיטיגציה אחרים כנגד הצפות. בהתבסס על עובדות אלו ועל מחקרים קודמים הניחו החוקרים שסביר שלבעלי הדירות בתוך מישור ההצפה, כלומר אלו שבוטחו או לכל הפחות הוזהרו מראש, יש את האמצעים לשלם עבור שיקום חלקת מגוריהם לאחר הצפה. לעומתם, בעלי הדירות מחוץ למישור ההצפה לא מוזהרים באופן דומה, ולא מחויבים בביטוח ולכן פחות סביר שיש בידיהם משאבים על מנת לשקם את בתיהם לאחר הצפה. כיוצא מאלו, הסיקו החוקרים כי, ככל הנראה, התושבים הלטינים המתגוררים מחוץ לאזורי ההצפה ונפגעו באופן לא פרופורציונלי מההצפות לא יוכלו לתקן את הנזק שנגרם לבית מגוריהם ואי השוויון הגזעי עלול אף להחמיר תוך כדי תהליך השיקום.

המאמר מבקש לקשר בין שני תחומי מחקר קיימים – הראשון אומד את הנזקים הנוצרים על ידי מזג אוויר קיצוני, שהוא תולדה של השינוי באקלים. השני, את אי השוויון בפגיעות לאירועי מזג אוויר קיצוני. ממצאי המאמר תואמים את הממצאים העולים מן המחקר העולמי אך בוחנים אותם מנקודת מבט חדשה. המאמר מבקש להצביע על כך שחוסר השוויון הקיים בין כה וכה רק הולך ומתעצם בעקבות השינויים האקלימיים, מה שמעיד על הדחיפות בצורך בטיפול בשינוי האקלים ובתופעותיו השונות. שכן, הנזקים הנגרמים בעטיו קורים כאן ועכשיו, ולא רק בעתיד הרחוק והנראה לעין. כמן כן, המאמר מראה כי בנוסף לחשיבות שבטיפול בשינויי האקלים, לעיתים יש לספק פתרונות דווקא לחוסר השוויון והפערים החברתיים, על מנת למזער נזקים.

המסקנה של המאמר חשובה, מכיוון שהיא מעניקה משמעות מוחשית לשינויי האקלים, ולשרשרת הסיבתיות הנובעת ממנו. בעוד שמרבית אירועי שינויי האקלים העולים בשיח רחוקים מלב הציבור, בין אם כי הם עתידים להתרחש בעוד עשרות שנים, ובין אם כי הם מתרחשים במחוזות רחוקים – הוריקן הרווי פגע באופן מהותי באזרחים של הכלכלה המובילה בעולם, שתורמת לא מעט לגרימת שינויי האקלים ושיש בכוחה לצמצם את הפגיעה העתידית. הסברת הקשר שבין שינויי האקלים לפגיעה באזרחים בקצה, עשויה לעודד את אותם האזרחים להניע את הממשלה לייצר מדיניות ירוקה יותר, אשר תעזור להשפיע על עתיד השינוי האקלימי, אבל גם ואולי בעיקר, לייצר מדיניות כלכלית-חברתית שתעזור בצמצום אי-השוויון שעלה מתוך המחקר.

המאמר עוסק בקשר חשוב ורלוונטי בין שינוי האקלים לאי השוויון, אולם הוא עושה זאת בצורה צרה מאוד – הוא מתמקד במחוז יחיד ובאירוע מזג אוויר יחיד. בעקבות כך, קשה להגיד שניתן לבנות מדיניות כוללת על סמך מקרה בוחן מצומצם שכזה. אולם, שרשרת הסיבתיות והמתודולוגיה בה השתמשו החוקרים יכולה לשמש ככלי להבנת מקרים אחרים. על מנת לגבש מדיניות כוללת, יש להרחיב את המחקר ולבחון את ההשפעה של אירועי מזג אוויר קיצוניים מסוגים שונים, במחוזות נוספים ולראות האם ניתן לחזות באפקט דומה. מדינת ישראל, לדוגמה, נמצאת באזור שנחשב רגיש במיוחד לשינויי אקלים. אולם, נכון לעכשיו, אירועים אלו שונים מאוד מאירועים כמו הוריקן הרווי. עם זאת, ניתן לבחון את התזה של המאמר, המדברת באופן כללי על הקשר שבין שינויי האקלים לאי-השוויון החברתי, ולראות האם ניתן לצפות בהשפעה דומה גם באירועים אחרים המתרחשים במדינת ישראל. הבנה רחבה של התופעה תוכל לתרום לעיצוב מדיניות מתאימה בארץ ובעולם.