היכולת שלנו להבין, לכמת ולהעריך את התרומה של שירותי מערכות אקולוגיות לחיינו עדיין מוגבלת באופן יחסי, ועל כן פוגעת ביכולת שלנו לעצב מדיניות כלכלית וסביבתית יעילה. בחינה מחודשת של המודלים הקיימים והבעיות הטמונות בהן מעלה אפשרויות למודלים חדשים להערכת הון טבעי.
הון טבעי (Natural Capital) ושירותי מערכת אקולוגית (Ecological Services) הם מרכיבים קריטיים לקיום חיים על פני כדור הארץ ומהווים נדבך חשוב במדיניות סביבתית. לשם כך על מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות לשקלל מגוון משתנים כדי לייצר הערכה טובה של העלויות והתועלות הכרוכות בכל אפשרות פעולה בהון הטבעי ובשירותי המערכת האקולוגית כדי לבחור באפשרות העדיפה.
עם זאת, היכולת להבין, לכמת ולהעריך את התרומה של שירותי מערכות אקולוגיות לחיינו עדיין מוגבלת באופן יחסי. לכן חשוב לייצר מודל מדעי שיעזור להבין את הערך הטמון בשירותים אלו ולהשתמש בו כדי לקבל בחירות מושכלות יותר. מאמר זה מציג מפת דרכים לאומדן הערך של שירותי מערכת אקולוגית תוך התייחסות לשלוש מטרות: קיימות, הוגנות ויעילות כלכלית.
מהו הון טבעי?
בהתבסס על הגדרה כללית של הון כמקור המניב זרימת שירותים לאורך זמן, ניתן להתייחס למערכת האקולוגית שמספקת לנו את השירותים אותם אנחנו רוצים להעריך גם כ"הון טבעי". זה מונח טוב בקונטקסט הסביבתי מאחר שהוא מדגיש את הקשר והתלות בין הפעילות הכלכלית האנושית למערכת האקולוגית. עם זאת אין בכך כדי לרמוז שהון טבעי יכול או צריך להיות מופרט או משווק בדומה להון נרכש.
כיצד אנחנו מגדירים ערך?
לפני שצוללים לשאלה כיצד אומדים את הערך של שירותי המערכת האקולוגית חשוב לבחון כיצד מגדירים משהו כתועלת או עלות? המסגור של עלות/תועלת נובע מהתרבות בה אנו חיים והערכים שלנו כאינדיבידואלים וכחברה. חשוב לזכור שערכים אלו עלולים להיות נתונים למניפולציה חיצונית כמו פרסום.
בנוסף, בני אדם לא תמיד מודעים באופן מלא לתרומה של אובייקט או פעולה לחייהם, וכתוצאה מכך עלולים להעריך אותם בחסר. נקודה זו תקפה במיוחד בכל הנוגע לשירותי המערכת האקולוגית שתרומתם לחיינו אינה תמיד ברורה לנו. מסיבה זו הערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית צריכה לקחת בחשבון, בנוסף להעדפות שלנו כאינדיבידואלים וכחברה, גם מידע אובייקטיבי ממקורות אחרים שיספק תמונה מלאה אודות תרומת שירותים לחיינו.
מאחר שיכולתנו להעריך דבר מה תלויה בעולם הערכים שלנו, חשוב להבהיר למה מתכוונים כשמדברים על ערך. במושג ערך מובלעות שתי משמעויות. משמעות אחת היא רעיונות או דברים מוחשיים שאנחנו תופסים כחשובים כמו צדק, חופש או כסף. המשמעות השנייה היא אמצעי להערכת יחסיות ותיעדוף (trade-off) בין שני דברים או יותר כגון. שמירה על מגוון ביולוגי מול ההוצאה הכספית הכרוכה בכך.
ערך במשמעות הראשונה מתייחס למטרות וליעדים בעוד שערך במשמעות השנייה מתייחס ליכולת של אובייקט או פעולה לתרום להשגת המטרות והיעדים שהוגדרו. אם כך, הרי שאם רוצים לאמוד את הערך של שירותי מערכת אקולוגית צריך ראשית להגדיר את המטרות שלהם.
בעיות בשימוש במודלים כלכליים קלאסיים
הישענות על מודלים כלכליים קלאסיים לאמידת ערכי שירותי מערכות אקולוגיות טומנת בחובה מספר בעיות.
ראשית, המטרה היחידה שלאורה מודדים את הערך של אובייקט או פעולה במודלים אלו היא יעילות כלכלית. שנית, רווחה מתבססת על הערכה סובייקטיבית של הפרט, ומכאן. כתוצאה מכך, שרווחה חברתית היא סך ההערכות הסובייקטיביות של כלל הפרטים בחברה. אולם בעובדה זו מובלעת הנחה שאינה בהכרח תקפה שבני אדם מודעים למגוון הגורמים המשפיעים על רמת הרווחה שלהם, ושהם מחזיקים במידע הנחוץ להעריך אותם בצורה נכונה. לדוגמה, ידוע ששטחי ביצות מספקים הגנה מפני סופות, אולם אנשים לא בהכרח תופסים את הקשר בין השטחים האלה לרווחתם האישית, ועלולים להגדיר אותם כבעלי ערך נמוך או אף חסרי ערך.
מסיבה זו חשוב להתייחס למונח רחב יותר, שלומות (wellbeing), שכולל גם את מערכת הקשרים ויחסי התלות בין הפרט, החברה והטבע. שלומות בת-קיימא כוללת את רווחת הפרט, כלל החברה והטבע בתלות הדדית מורכבת. לכן, אם רוצים לאמוד את הערך של הון טבעי ושירותי מערכות אקולוגיות, יש להגדיר מטרות חברתיות וסביבתיות לצד מטרות אינדיבידואליות (רווחה אישית) שביחד ישרתו את מטרת העל: שלומות בת-קיימא לבני האדם ולטבע.
אם כן, מהן המטרות שיש להגדיר באומדן הון טבעי ושירותי מערכת אקולוגית?
1. קיימות - היכולת להבטיח שהיקף הפעילות האנושית בביוספירה לא מובילה לפריצת הגבולות הפלנטריים.
2. חלוקה הוגנת - של משאבים וזכויות קניין בין הדורות הנוכחיים לדורות הבאים ובין בני האדם למינים אחרים.
3. הקצאה יעילה - כולל הון טבעי וחברתי ושירותי המערכת האקולוגית בצורה שתשרת יעילות כלכלית תוך התחשבות בסעיפים 1 ו-2.
לאחר הגדרת המטרות של שירותי המערכת האקולוגית, כיצד ניתן לבצע את ההערכה?
מודלים שונים
כדי לאמוד מהימנה את תרומת שירותי המערכת האקולוגית לחיינו יש ליישם מודלים שונים בהתאם למטרות שהוגדרו ולשלב אותם באופן מאוזן.
קיימות (S-value)
מודל זה מעריך את התרומה של אובייקט או פעולה לשמירה על המערכת האקולוגית. בהקשר של שירותי מערכת אקולוגית יש להעריך את תרומתם הפיזית, הכימית והביולוגית לתפקוד התקין של המערכת הגלובלית לאורך זמן. לשם כך יש צורך בנתונים על תפקוד המערכת הגלובלית והסכמה חברתית על הנחות מסוימות. למשל, אם מניחים שכל היצורים החיים לוקחים חלק בתפקודה התקין של המערכת הגלובלית, לא משנה אם הם נראים לנו חסרי חשיבות או מיותרים, אז הערכת שירותי מערכת אקולוגית יכולה להתבסס על מחקרים בלבד ללא התחשבות בהעדפות הספציפיות של בני האדם.
במודל זה בני אדם פועלים כ״הומו נאטורליס״: הם מבטאים את העדפותיהם כנציגי המערכת האקולוגית כולה במקום לבטא את ההעדפות האישיות שלהם כפרטים או כקהילות. האומדן הזה נחוץ כדי לשקלל דינמיקות חברתיות ואקולוגיות מורכבות, ולשם כך צריך לבנות מודלים אינטגרטיביים ממוחשבים.
חלוקה הוגנת (F-value)
במודל זה בני אדם פועלים כ״הומו קומיוניקוס״: הם מצביעים על העדפותיהם כחלק מקהילה ולא כיחידים מתוך תפישה של מסך הבערות (veil of ignorance). המודל הזה מבוסס על דיונים בין חברי הקהילה שבסופם הם מגיעים להסכמה על הערכים שישרתו את כולם בהווה ובעתיד(כולל מינים לא אנושיים) תוך הסתמכות מדעית על השלכות עתידיות. האומדן נחוץ לשקף את ערכי הקהילה ביחס למוצרים/שירותים ציבוריים.
יעילות כלכלית (E-value)
כדי להעריך את רמת היעילות הכלכלית ניתן להשתמש על מודל התנהגות אנושית בשם ״הומו אקונומיקוס״ המתבסס על שתי הנחות יסוד. הנחה אחת היא שבני אדם פועלים בצורה עצמאית, רציונלית ולמען טובתם האישית. ההנחה השנייה היא שהעדפותיהם של בני אדם קבועות ונתונות מראש, כלומר, הן אינן משתנות לאורך זמן. על פי מודל זה הערך של שירות או מוצר נקבע על-פי המוכנות של כל אדם לשלם סכום כלשהו להשגת המטרה בהתבסס על העדפותיו האישיות.
הבעיה במודל, כמוזכר, היא שלאנשים אין לרוב מידע מקיף או יכולות לעבד מידע כדי להבין את הקשר בין טובתם האישית לשירות או למוצר, ולכן "נכונות לשלם" לא תמיד תשקף את הערך האמיתי של שירות או מוצר. כמו כן, טעמים והעדפות של אנשים משתנים לאורך זמן ולכן מודל כלכלי המסתמך על הנחה שהעדפות וטעמים נשארים קבועים עלול לייצר תוצאות שאינן משקפות מהימנה את העדפותיהם.
כיצד ניתן לשפר את אומדן ההון טבעי ושירותי המערכת האקולוגית?
הבעיה העיקרית במודל אומדן יעילות כלכלית (E-valuation) היא הנחות היסוד, ולכן צריך לבצע הערכה ריאליסטית יותר של הדרך בה אנשים חושבים, מתנהגים, מבטאים ומנסחים את העדפותיהם. תחומי מחקר מתפתחים כמו כלכלה התנהגותית, כלכלה אבולוציונית וכלכלה ניסויית יכולים לעזור לפתח ולבסס מודלים מתאימים לכך.
בנוסף, מבין הקטגוריות של שירותי המערכת האקולוגית, אומדן יעילות כלכלית מתאים במיוחד להערכת שירותי אספקה כמו מים, מזון ומינרלים ושירותי תרבות דוגמת תיירות, מורשת תרבותית ופנאי מפני שניתן לצרוך אותם באופן פרטי, בדומה לסחורות, ועל כן להחיל עליהם הנחות של כלכלת שוק כגון העדפות פרטיות. לעומת זאת, שירותי ויסות (הדברה ביולוגית, פירוק פסולת ורעלים, טיהור מים) ושירותים תומכים (שמירה על המגוון הביולוגי, יצירת קרקעות, פיזור זרעים) דומים יותר לשירותים ציבוריים ולכן עדיף להעריך אותם באמצעות אומדן קיימות וחלוקה הוגנת.
כדי להעריך חלוקה הוגנת (F-valuation) של שירותים ציבוריים, יש צורך בתהליך שמתייחס לציבור כאל יחידה אחת ולא כאוסף של יחידים. תהליך זה מחייב דיונים עם חלקים שונים מאוכלוסיית העולם במטרה להציג נתונים מדעיים הנוגעים לשירותי מערכת אקולוגית, להסביר את תרומתם לחברה ולדרג ולכמת אותם. במסגרת דיונים כאלו ניתן לבנות הסכמה על ערכים משותפים. כיום היכולת לייצר ולתפעל דיונים ציבוריים בקנה מידה כזה מתגברת למרות הזמן והמשאבים שיש להשקיע בכינוס הקבוצות המתאימות.
כדי להעריך קיימות (S-valuation), צריכים מודלים ממוחשבים, אינטגרטיביים ודינמיים, שיצליחו לבטא את מערכת הקשרים המורכבת הכרוכה בשירותי המערכת האקולוגית. היתרון במודלים אינטגרטיביים הוא ביכולת שלהם לשקלל תועלות מודעות ולא מודעות של אנשים של הון טבעי בצורה המאפשרת להתייחס למגוון תרחישים בטווח הקצר והארוך. דוגמה למודל כזה הוא ה- MayaSim שפותח במכון המחקר National Center for Ecological Analysis and Synthesis, ומתאר תהליכים אנתרופוגניים וביופיזיים שהתרחשו בשבט המאייה בחצי האי יוקטן על פני תקופה של 600 שנים.
מודלים מסוג זה יכולים להוות בסיס למשחקי מחשב בהם השחקנים ילמדו על המערכת האקולוגית ויקבלו החלטות בנדון. בדרך זו ניתן יהיה לשקלל תיעדוף בין אפשרויות שונות, כמו בין רמה גבוהה יותר של שירותי המערכת האקולוגית לעומת עלייה בכמות האוכלוסייה והתרחבותם של שטחים אורבניים. האתגר העיקרי הוא הזמן והמאמץ הנדרשים בפיתוח ובתפעול של מודלים מסוג זה. עם זאת, פיתוחים טכנולוגיים בתחומים הרלוונטים הופכת את היתכנותם לממשית יותר ויותר.
כל המודלים טועים, אבל חלק מהם שימושיים
בסופו של דבר יש צורך בשלושת המודלים המצוינים לעיל כדי להעריך בצורה מהימנה את שירותי המערכת האקולוגית. מדד היעילות נחוץ עבור הערכה של סחורות ומוצרים, מדד ההוגנות כדי לשקלל את הערכים החברתיים הנוגעים לשירותים ציבוריים, ומדד הקיימות כדי לשקלל את הדינמיקה המורכבת בין הפרט, החברה והמערכת האקלימית. המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא שיפור המודלים כדי להשיג את מטרת העל: קיום ראוי ובר-קיימא לבני אדם ולטבע.