הון טבעי (Natural Capital, או NC) ושירותי מערכת אקולוגית (Ecological Services, או ES) הם מרכיבים קריטיים לקיומם של חיים על פני כדור הארץ, ומהווים נדבך חשוב במדיניות סביבתית. מקבלי החלטות ומעצבי מדיניות צריכים לשקלל מגוון משתנים כדי לייצר הערכה טובה של העלויות והתועלות הכרוכות בכל אפשרות פעולה כדי לבחור באפשרות העדיפה.
עם זאת, היכולת להבין, לכמת ולהעריך את התרומה של שירותי מערכות אקולוגיות לחיינו עדיין מוגבלת באופן יחסי. לכן, חשוב לייצר מודל מדעי שיעזור להבין את הערך הטמון בשירותים אלו, וכך לעשות בחירות מושכלות יותר. מאמר זה מציג מפת דרכים לאומדן הערך של שירותי מערכת אקולוגית, תוך התייחסות למספר מטרות: קיימות, הוגנות ויעילות כלכלית.
מהו הון טבעי?
אם מתבססים על ההגדרה הכללית של הון כמקור המניב זרימת שירותים לאורך זמן, נוכל להתייחס למערכת האקולוגית שמספקת לנו את השירותים אותם אנחנו רוצים להעריך גם כ"הון טבעי". זהו מונח טוב בקונטקסט הסביבתי מאחר שהוא מדגיש את הקשר והתלות שבין הפעילות הכלכלית האנושית לבין המערכת האקולוגית. עם זאת, אין בכך כדי לרמוז שהון טבעי יכול או צריך להיות מופרט או משווק בדומה להון נרכש.
כיצד אנחנו מגדירים ערך?
לפני שצוללים לשאלה כיצד אומדים את הערך של שירותי המערכת האקולוגית, חשוב לבחון כיצד מגדירים משהו כתועלת או עלות? המסגור של עלות/תועלת נובע מהתרבות בה אנו חיים, והערכים שלנו כאינדיבידואלים וכחברה. חשוב לזכור שאלו עלולים להיות נתונים למניפולציה חיצונית כמו פרסום.
בנוסף, בני אדם לא תמיד מודעים באופן מלא לתרומה של אובייקט או פעולה לחייהם, וכתוצאה מכך עלולים להעריך אותם בחסר. נקודה זו תקפה במיוחד בכל הנוגע לשירותי המערכת האקולוגית, שתרומתם לחיינו אינה תמיד ברורה לנו.
על כן, הערכה כלכלית של שירותי המערכת האקולוגית צריכה לקחת בחשבון, בנוסף להעדפות שלנו כאינדיבידואלים וכחברה, גם מידע אובייקטיבי ממקורות אחרים שיספק תמונה מלאה אודות התרומה של שירותים אלו לחיינו.
מאחר שיכולתנו להעריך דבר מה תלויה בעולם הערכים שלנו, חשוב להבהיר למה מתכוונים כשמדברים על ערך. במושג ערך מובלעות שתי משמעויות שונות. המשמעות הראשונה היא רעיונות או דברים מוחשיים שאנחנו תופסים כחשובים כמו למשל צדק, חופש, כסף וכו׳. המשמעות השנייה היא אמצעי להערכת יחסיות, ותעדוף (Trade-off) בין שני דברים או יותר. לדוג', שמירה על מגוון ביולוגי מתעלה על ההוצאה הכספית הכרוכה בכך.
ערך במשמעות הראשונה מתייחס למטרות וליעדים, בעוד שערך במשמעות השנייה מתייחס ליכולת של אובייקט או פעולה לתרום להשגת המטרות והיעדים שהגדרנו. אם כך, אם רוצים לאמוד את הערך של שירותי מערכת אקולוגית, ראשית צריך להגדיר את המטרות למולן אנחנו מודדים את ערכם.
בעיות בשימוש במודלים כלכליים קלאסיים
הישענות על מודלים כלכליים קלאסיים לצורך אמידת הערך של שירותי מערכות אקולוגיות טומנת בחובה מספר בעיות.
ראשית, המטרה היחידה שלמולה מודדים את הערך של אובייקט או פעולה במודלים אלו היא יעילות כלכלית. שנית, רווחה (Welfare) מתבססת על הערכה סובייקטיבית של האינדיבידואל. כתוצאה מכך, רווחה חברתית היא סך ההערכות הסובייקטיביות של כלל הפרטים בחברה. מובלעת בכך ההנחה שבני אדם מודעים למגוון הגורמים המשפיעים על רמת הרווחה שלהם, ושהם מחזיקים במידע הנחוץ כדי להעריך אותם בצורה נכונה.
כאמור, בהתייחס לשירותי המערכת האקולוגית, הנחה זו אינה בהכרח תקפה. לדוג', ידוע ששטחי ביצות מספקים הגנה מפני סופות. בני אדם לא בהכרח תופסים את הקשר בין שירותי ההגנה ששטחי הביצות מספקים לבין רווחתם האישית, ועלולים להגדיר שטחי ביצות כחסרי ערך או בעלי ערך נמוך.
מסיבה זו, חשוב להתייחס למונח רחב יותר, שלומות (Wellbeing) שכולל בתוכו גם את מערכת הקשרים המורכבת ויחסי התלות שבין הפרט, החברה והטבע. שלומות בת-קיימא כוללת את רווחת הפרט, כלל החברה והטבע בתלות הדדית מורכבת.
לכן, אם רוצים לאמוד את הערך של הון טבעי ושירותי מערכות אקולוגיות עלינו להגדיר מטרות חברתיות וסביבתיות לצד מטרות אינדיבידואליות (רווחה אישית), שביחד ישרתו את מטרת העל - שלומות בת-קיימא לבני האדם ולטבע.
אם כן, מהן המטרות שעלינו להגדיר בהקשר של אומדן הון טבעי ושירותי מערכת אקולוגית?
1. קיימות - היכולת להבטיח שהיקף פעילות האנושית בביוספירה לא מובילה לפריצת הגבולות הפלנטריים.
2. חלוקה הוגנת - של משאבים וזכויות קניין בין הדורות הנוכחיים לדורות הבאים, ובין בני האדם למינים אחרים.
3. הקצאה יעילה - הקצאת משאבים בצורה שתשרת יעילות כלכלית תוך התחשבות בסעיפים 1 ו-2. הכוונה היא לכלל המשאבים כולל הון טבעי וחברתי, ושירותי המערכת האקולוגית.
לאחר שהגדרנו את המטרות אל מולן נאמוד את הערך של שירותי המערכת האקולוגית, כיצד ניתן לבצע את ההערכה בפועל?
מודלים שונים
כדי לאמוד בצורה מהימנה את התרומה של שירותי המערכת האקולוגית לחיינו עלינו ליישם מודלים שונים בהתאם למטרות שהגדרנו ולשלב בין המודלים בצורה מאוזנת.
קיימות (S-value)
מודל זה מעריך את התרומה של אובייקט או פעולה לשמירה על המערכת האקולוגית. בהקשר של שירותי מערכת אקולוגית, יש להעריך את תרומתם הפיזית, הכימית והביולוגית לתפקוד התקין של המערכת הגלובלית לאורך זמן.
לשם כך, יש צורך בנתונים מדעיים אודות התפקוד של המערכת הגלובלית, ובנוסף גם הסכמה חברתית בנוגע להנחות מסוימות. למשל, אם מניחים שכל היצורים החיים לוקחים חלק בתפקוד התקין של המערכת הגלובלית, לא משנה עד כמה מיותרים או חסרי חשיבות הם נראים לנו, אז הערכה של שירותי מערכת אקולוגית יכולה להתבסס על מחקרים מדעיים בלבד, ללא התחשבות בהעדפות הספציפיות של בני האדם.
במודל זה בני אדם פועלים כ״הומו נאטורליס״: הם מבטאים את העדפותיהם כנציגי המערכת האקולוגית כולה, במקום לבטא העדפות אישיות שלהם כפרטים או כקהילות. אומדן זה נחוץ כדי לשקלל דינמיקות חברתיות ואקולוגיות מורכבות, ולשם כך צריך לבנות מודלים אינטגרטיביים ממוחשבים.
חלוקה הוגנת (F-value)
במודל זה בני אדם פועלים כ״הומו קומיוניקוס״: הם מצביעים על העדפותיהם כחלק מקהילה ולא כיחידים. מודל זה מבוסס על דיונים בין חברי הקהילה שבסופם מגיעים לקונצנזוס על הערכים שישרתו את כולם בהווה ובעתיד, כולל מינים לא אנושיים, ותוך התחשבות במידע מדעי הנוגע להשלכות עתידיות. אומדן זה נחוץ כדרך טובה ואפקטיבית יותר לשקף את ערכי הקהילה ביחס למוצרים/שירותים ציבוריים.
יעילות כלכלית (E-value)
כדי להעריך את רמת היעילות הכלכלית, בוחנים מודל התנהגות אנושית בשם ״הומו אקונומיקוס״ המתבסס על שתי הנחות יסוד; האחת היא שבני אדם פועלים בצורה עצמאית, רציונלית ולמען טובתם האישית. השנייה היא שהעדפותיהם של בני אדם קבועות ונתונות מראש. כלומר, הן אינן משתנות לאורך זמן.
על פי מודל זה, הערך של שירות או מוצר נקבע על-פי המוכנות של כל אדם לשלם (Willingness to pay) בהתבסס על העדפותיו האישיות.
הבעיה במודל זה היא, שכאמור, בני אדם לא תמיד מחזיקים במידע מקיף או יכולות עיבוד מידע טובות מספיק כדי להבין את הקשר שבין טובתם האישית לשירות או למוצר, ולכן "נכונות לשלם" לא תמיד תשקף את הערך האמיתי של שירות או מוצר. כמו כן, טעמים והעדפות משתנים לאורך זמן, ולכן מודל כלכלי המסתמך על הנחה זו עלול לייצר תוצאות שאינן משקפות בצורה מהימנה את העדפותיהם של אנשים.
כיצד ניתן לשפר את האומדן של הון טבעי ושירותי המערכת האקולוגית?
בהקשר של אומדן יעילות כלכלית (E-valuation), הבעיה העיקרית במודל היא הנחות היסוד. לכן צריך להכיר בבעייתיות שבהן ולבצע הערכה ריאליסטית יותר של הדרך בה אנשים חושבים, מתנהגים, מבטאים ומנסחים את העדפותיהם. תחומי מחקר מתפתחים כמו כלכלה התנהגותית, כלכלה אבולוציונית וכלכלה ניסויית יכולים לעזור לפתח ולבסס מודלים רלוונטים יותר להערכה של E-value.
בנוסף, מבין הקטגוריות של שירותי המערכת האקולוגית, אומדן יעילות כלכלית מתאים במיוחד להערכת שירותי אספקה (כמו מים, מזון, מינרלים וכו׳), ושירותי תרבות (תיירות, מורשת תרבותית, פנאי וכו׳), מפני שניתן לצרוך אותם באופן פרטי, בדומה לסחורות, ועל כן ניתן להחיל עליהם הנחות של כלכלת שוק (למשל, בנוגע להעדפות של אנשים).
לעומת זאת, שירותי ויסות (הדברה ביולוגית, פירוק פסולת ורעלים, טיהור מים וכו׳) ושירותים תומכים (שמירה על המגוון הביולוגי, יצירת קרקעות, פיזור זרעים וכו׳), דומים יותר באופיים לשירותים ציבוריים, לכן עדיף להעריך אותם באמצעות אומדן קיימות וחלוקה הוגנת.
כדי להעריך חלוקה הוגנת (F-valuation) של שירותים ציבוריים, יש צורך בתהליך שמתייחס לציבור כאל יחידה אחת ולא כאוסף של יחידים. תהליך זה מחייב דיונים עם חלקים שונים מאוכלוסיית העולם במטרה להציג נתונים מדעיים הנוגעים לשירותי מערכת אקולוגית, להסביר את תרומתם לחברה, לדרג ולכמת אותם. במסגרת הדיונים הללו ניתן יהיה לבנות קונצנזוס לגבי ״ערכים משותפים״. היכולת לייצר ולתפעל דיונים ציבוריים בקנה מידה שכזה הולכת ומתפתחת.
הבעיה העיקרית היא הזמן והמשאבים שיש להשקיע בכינוס הקבוצות המתאימות. בהקשר זה, האינטרנט יכול לעזור ביצירת קבוצות אונליין.
כדי להעריך קיימות (S-valuation), יש צורך ביצירת מודלים ממוחשבים, אינטגרטיביים ודינאמיים, שיצליחו לבטא את מערכת הקשרים המורכבת הכרוכה בשירותי המערכת האקולוגית. היתרון במודלים אינטגרטיביים הוא היכולת שלהם לשקלל תועלות מודעות ולא מודעות (מצד בני אדם) של הון טבעי בצורה המאפשרת לנו להתייחס למגוון תרחישים בטווח הקצר והארוך.
דוג' למודל שכזה וליכולת להעריך תהליכים מורכבים לאורך זמן ומרחב הוא ה- MayaSim שפותח במכון המחקר National Center for Ecological Analysis and Synthesis , ומתאר תהליכים אנתרופוגניים וביופיזיים שהתרחשו על פני תקופה של 600 שנים בחצי האי יוקטן בקרב שבט המאיה.
מודלים מסוג זה יכולים להוות בסיס למשחקי מחשב בהם שחקנים יקבלו החלטות וכך נוכל לקבל תמונה מקיפה יותר של ההעדפות של חלקים שונים באוכלוסייה. בהתחשב בעובדה שבמודלים אינטגרטיבים ניתן לשקלל תעדוף בין אפשרויות שונות, כמו למשל רמה גבוהה יותר של שירותי המערכת האקולוגית אל מול עלייה בכמות האוכלוסייה והתרחבות של שטחים אורבניים, הבחירות של השחקנים במסגרת המשחק ישקפו לאיזו מבין האפשרויות הם נותנים ערך גבוה יותר.
דרך המשחק, שחקנים יוכלו ללמוד אודות המערכת האקולוגית ולעצב את העדפותיהם בהתאם. כמו כן, המשחק יאפשר לשחקנים להתוודע באופן מוחשי לסט האפשרויות הניצבות בפניהם, ואילו מהן באות אחת על חשבון השניה.
האתגר העיקרי הוא הזמן והמאמץ הנדרשים בפיתוח ובתפעול של מודלים מסוג זה. עם זאת, פיתוחים טכנולוגיים בתחומים הרלוונטים הופכת את ההיתכנות של מודל כזה לממשית יותר ויותר.
כל המודלים טועים, אבל חלק מהם שימושיים
בסופו של דבר, יש צורך בשלושת המודלים המצוינים לעיל כדי להעריך בצורה מהימנה את שירותי המערכת האקולוגית. מדד היעילות נחוץ עבור הערכה של סחורות ומוצרים, מדד ההוגנות נחוץ כדי לשקלל את הערכים החברתיים הנוגעים לשירותים ציבוריים, ומדד הקיימות נחוץ כדי לשקלל את הדינמיקה המורכבת בין שלושת הגורמים: הפרט, החברה והמערכת האקלימית.
המטרה שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא שיפור המודלים להערכת הון טבעי ושירותי המערכת האקולוגית כדי להשיג את מטרת העל שהיא קיום ראוי ובר-קיימא לבני אדם ולטבע.
