-
#1האם ניתן לחיות ללא צמיחה כלכלית?
אי-צמיחה (Degrowth) היא גישה פוליטית-כלכלית נורמטיבית הקוראת לשוויון וצדק חלוקתי וסביבתי. תומכי הגישה טוענים …קראו עוד
-
#2העתיד שלנו בעידן האנתרופוקן
מגפת הקורונה חשפה עד כמה בני אדם והטבע שלובים זה בזה בעידן הגלובלי של ימינו. ברצוננו לסקור את הקשר בין האדם, …קראו עוד
-
#3האם קפיטליזם באמת הוביל אותנו ליותר רווחה?
המאמר דן בסוגיית העוני הקיצוני בעולם, מושג המוגדר כחוסר יכולת לגשת למוצרים החיוניים. כותבי המאמר מבקשים לבחון …קראו עוד
-
#4אי שוויון בהשפעות משבר האקלים
מאמר זה בוחן כיצד שינויי אקלים משפיעים על אירועי מזג אוויר קיצוניים והסיכונים הנובעים מהם, ובוחנים אם וכיצד …קראו עוד
-
#5כלים כלכליים לתמיכה ביעדי האקלים של האו״ם
המאמר עוסק במימוש יעדי ההתחממות הגלובלית שהוגדרו בוועידת האקלים בפריז בשנת 2015. בוועידה הוגדר יעד גלובלי של …קראו עוד
-
#6צמצום הצמיחה הכלכלית כדרך להתמודד עם משבר האקלים
האנושות מתמודדת כיום עם משבר אקלימי שמחייב שינוי מדיניות. כדי לבחון את השינוי הנדרש, מדענים ואנשי מדיניות …קראו עוד
-
#7תמריצים כלכליים לשיקום ביצות
היקף שטחי הביצות העולמי נמצא בירידה. למעשה, מומחים מעריכים כי מרבית שטחי הביצות בעולם כבר אבדו כתוצאה מהסבת …קראו עוד
-
#8האם תחבורה ציבורית (כמעט) חינמית תקל על יוקר המחייה?
גרמניה מתמודדת עם עלייה משמעותית ביוקר המחייה בעקבות אינפלציה שנגרמה, בין היתר, בגלל המלחמה באוקראינה. במאי …קראו עוד
-
#9חיים ראויים במסגרת הגבולות הפלנטריים
כיצד ניתן להבטיח רמת חיים נאותה ליותר משבעה מיליארד בני אדם מבלי לערער את יציבות המערכת האקולוגית?קראו עוד
-
#10צמיחה אפסית וחדלות פרעון: משבר או הזדמנות?
המאמר עוסק בסוגייה הבאה - כיצד בכלכלות בצמיחה אפסית (גודל בתוצר נשאר קבוע לאורך השנים) ניתן היה לפרוע הלוואות …קראו עוד
-
#11עד כמה אנחנו מעריכים הון טבעי?
הון טבעי (Natural Capital, או NC) ו שירותי מערכת אקולוגית (Ecological Services, או ES) הם מרכיבים קריטיים …קראו עוד
-
#13מבעלות פאסיבית להצלת כדור הארץ? בחינה של פולטות הפחמן הגדולות
שלושת בתי ההשקעות BlackRock, Vanguard ,State Street הנקראות שלושת הגדולות מחזיקות יחד הון עצום של מעל ל-20 …קראו עוד
-
#14הפוליטיקה הקיומית של משבר האקלים
שינויי האקלים יוצרים בעיה כלכלית-חלוקתית בקנה מידה חסר תקדים, גם באינטראקציה בין מדינות שונות וגם בהתנהלות …קראו עוד
-
#15האם נמצא הפתרון למשבר האקלים?
"סילוק גזי חממה" "Greenhouse Gas Removal", או בקיצור טכנולוגיות GGR, הידוע גם בשם " פליטות שליליות" (Negative …קראו עוד
-
#16רווחת בעלי החיים כחלק מכלכלה סביבתית
בני אדם רגילים לחשוב על העולם באופן אנתרופוצנטרי 1:אנחנו נוטים לראות במין שלנו את מרכז העולם. דיסציפלינת …קראו עוד
-
#17הקשר בין שיפור ברווחה האנושית לפגיעה סביבתית
בהתבסס על נתונים מ-140 מדינות במשך שני עשורים, עולה כי אין אף מדינה שמצליחה לספק רווחה חברתית לאזרחיה ללא נזק …קראו עוד
-
#18(כיצד ניתן להסביר את) הטענות בעד ונגד צמיחה ירוקה
בשנת 1973 אמר הכלכלן האמריקאי קנת׳ בולדינג (Kenneth Boulding) שכל מי שמאמין שצמיחה כלכלית יכולה להמשיך לנצח …קראו עוד
-
אדפטציה
כינוי לפעילות יזומה שמטרתה קידום היערכות לקראת המציאות החדשה שמשבר האקלים יביא לעולם. המוטיבציה לפעילות זו נטועה בהבנה שהעולם נמצא בעיצומם של שינויי אקלים שיש להיערך להשפעותיהם ההרסניות כך שיהיה אפשר לרסנן. אסטרטגיות האדפטציה עוסקות בחוסן וביכולת להסתגל לשינויים במשטרי משקעים ואירועי מזג אוויר קיצוניים. היא כוללת בין היתר: הבטחת מקורות מים, מניעת הצפות ושיטפונות, תכנון עירוני מותאם, חקלאות עמידת בצורת, הגנה על יערות משריפה ועוד. אדפטציה היא אחת משתי אסטרטגיות העל להתמודדות העולמית עם משבר האקלים. השנייה היא מיטיגציה – הפחתה יזומה של גזי חממה.
-
אי-צמיחה
(Degrowth) מסגרת תיאורטית המתארת מצב בו העושר הכלכלי אינו גדל ולעתים אף פוחת. להבדיל ממיתון, המתייחס לתקופה של פעילות כלכלית מואטת כתוצאה מכוחות השוק, אי-צמיחה הינה צמצום יזום של הייצור והצריכה בקנה מידה עולמי. התמיכה באסכולת אי-צמיחה נובעת מהכרה בכך ששימור או האצה של קצב צריכת האנרגיה והמשאבים העולמי יוביל לנזק אקולוגי רחב היקף ובלתי הפיך, ואף אינו הכרחי לצורך שיפור רמת החיים האנושית. התומכים בגישה זו סוברים שהאטה יזומה בצריכת האנרגיה והמשאבים, יביא בסבירות גבוהה להאטה בצמיחה עד כדי צמיחה שלילית.
-
אנתרופוקן
"עידן האדם". מונח הבא לתאר תקופה גאולוגית חדשה, המתאפיינת בהשפעה חסרת תקדים של האדם על כדור הארץ. מבין ההשפעות הניכרות ביותר: הכחדה המונית של מינים, התחממות גלובלית, חמצון האוקיינוסים והתחממותם, תכיפות של גלי חום והוריקנים, מדבור אזורים ועליית גובה פני הים שגורמת לאיבוד שטחי מגורים במדינות איים ועוד. המונח נטבע על-ידי הכימאי פול קרוצן, שסבור כי מאז המהפכה התעשייתית האדם השפיע על כדור הארץ בצורה כה משמעותית, כך שניתן להגדירה כתקופה גיאולוגית חדשה. נכון לספטמבר 2022, אין עדיין קונצנזוס או הכרה באנתרופוקן כעידן גיאולוגי רשמי.